ג'ורג' קרלין

ג'ורג' דניס פטריק קרלין (באנגלית: George Denis Patrick Carlin, ‏12 במאי 1937 - 22 ביוני 2008) היה סטנדאפיסט, מבקר חברתי, שחקן, מפיק וסוֹפֵר אמריקאי, זוכה חמישה פרסי גראמי.

קרלין סיפר את "תומס הקטר וחברים" בדיבוב האמריקאי בין העונות הראשונה והרביעית במסגרת התוכנית "תחנת זמן נוצץ" וגילם את מר כרטיסן בסדרות "תחנת זמן נוצץ" ו"סיפורי תומס של מר כרטיסן". קריינותו לעונה השלישית שימשה בהפצות וידאו של הסדרה בניו זילנד. לאחר שסיפר את העונה הרביעית פרש קרלין מהסדרה במטרה להמשיך לערוך מופעי קומדיה למבוגרים, והמשיך לכיוונים נוספים.

ב-22 ביוני 2008 מת קרלין מאי-ספיקת לב בבית חולים בסנטה מוניקה, קליפורניה, בגיל 71. גופתו נשרפה ואפרו פוזר ללא טקסים דתיים כלשהם, בהתאם לצוואתו. לאחר מותו כתבו בריט אולקרופט וריק סיגלקאו (השותף להפקה של "תחנת זמן נוצץ") הקדשות לזכרו.

אף שקרלין נהג לרוב לגנות את מרבית התוכניות בהן השתתף, הוא דיבר לרוב בחיבה רבה כלפי "תחנת זמן נוצץ" ו"תומס הקטר וחברים", לרבות בחלק ממופעי הסטנד-אפ שלו. בראיון בתוכנית "TV Legends" שהתקיים זמן מה לפני מותו, הוא הסביר שהסכים להיחתם על שתי הסדרות במטרה לאפשר לציבור להיחשף לצד אחר שלו.

פילמוגרפיה[]

קולנוע

"עם שישה מקבלים אגרול" (1968)
"קאר ווש" (1976)
"אמריקתון" (1979)
"מזל שערורייתי" (1987)
"ההרפתקה המצוינת של ביל וטד" (1989)
"פסולת עובדת" (1990)
"מסע הכזבים של ביל וטד" (1991)
"נסיך הגאות והשפל" (1991)
"דוגמה" (1999)
"ג'יי ובוב השקט מכים שנית" (2001)
"סרט מפחיד 3" (2003)
"ג'רזי גירל" (2004)
"טרזן 2" (2005)
"מכוניות" (2006)
"מטור ואור הרפאים" (2006)
"אגדה ש'מגדה" (2007)

טלוויזיה

"היכל המוזיקה של קראפט סאמר" (1966)
"ארמון הוליווד" (1966)
"הנערה ההיא" (1966)
"שעת הקומדיה של האחים סמות'רס" (1968)
"המופע של פליפ וילסון" (1971 - 1973)
"המופע של מייק דאגלס" (1972)
"סאטרדיי נייט לייב" (1975; 1984)
"ג'סטין קייס" (1988)
"תומס הקטר וחברים" (1991 - 1996)
"תחנת זמן נוצץ" (1991 - 1995)
"סיפורי תומס של מר כרטיסן" (1996)
"ההרפתקאות המצוינות של ביל וטד" (1991 - 1993)
"המופע של ג'ורג' קרלין" (1994 - 1995)
"רחובות לארדו" (1995)
"משפחת סימפסון" (1998)
"קאיו" (1998 - 2008)
"הדיילי שואו" (1999 [פעמיים]; 2004)
"MADtv"‏ (2000)
"בתוך אולפן השחקנים" (2004)
"מכוניות מצוירות - הצ'יזבטים של מטור" (2009 - 2010)

משחקי וידאו

"מכוניות" (2006)

דיסקוגרפיה[]

Burns and Carlin at the Playboy Club Tonight‏ (1963)
Take-Offs and Put-Ons ‏(1967)
FM and AM ‏(1972)
Class Clown ‏(1972)
Occupation: Foole ‏(1973)
Toledo Window Box ‏(1974)
An Evening with Wally Londo Featuring Bill Slaszo ‏(1975)
On the Road ‏(1977)
Indecent Exposure: Some of the Best of George Carlin ‏(1978)
Killer Carlin ‏(1981)
A Place for My Stuff ‏(1981)
Carlin on Campus ‏(1984)
Playin' with Your Head ‏(1986)
What am I Doing in New Jersey? ‏(1988)
Parental Advisory: Explicit Lyrics ‏(1990)
Jammin' in New York ‏(1992)
Classic Gold ‏(1992)
Back in Town ‏(1996)
You are All Diseased ‏(1999)
The Little David Years ‏(1971-‏1977) ‏(1999)
Complaints and Grievances ‏(2001)
George Carlin on Comedy ‏(2002)
Life is Worth Losing ‏(2006)
More Napalm and Silly Putty ‏(2007)
It's Bad for Ya ‏(2008)
I Kinda Like It When A Lotta People Die ‏(2016)

ספרים[]

"לפעמים קצת נזק מוחי יכול לעזור" (1984)
"גרגירי שכל" (1997)
"נפאלם וסילי פאטי" (2001)
"מתי יביא ישו את צלעות החזיר?" (2004)
"היזהרו מלשוני" (2007)

טריוויה[]

בחירתו זכתה לתמיכה רבה מצד קן ויזלמן.
קרלין היה חבר קרוב של ראסל מינס, שגילם את בילי דו-נוצות בסרט "תומס ומסילת הקסמים".
מבחינה טכנית היה ג'ורג' קרלין הקריין הרשמי הראשון בדיבוב האמריקאי לאחר סיום הקריינות של רינגו סטאר.
ג'ורג' קרלין חזר לגלם את רופוס בסדרה "ההרפתקאות המצוינות של ביל וטד", בה ביים ג'יימי תומאסון את הקלטת הקולות.
במהלך ראיון ציין ג'ורג' כי בשל גובהו במציאות, הוא היה אומר לילדים שהיו מתקרבים אליו לבדוק אם הוא מר כרטיסן: "אני לא באי סודור היום, אני עובד כאן, אבל כן, אני מר כרטיסן".
קרלין נולד בתאריך היציאה לאור של "סדרת הרכבות". ליתר דיוק, הספר "שלושת קטרי הרכבת" יצא לאור ביום הולדתו השמיני בשנת 1945.