הרכבת הקלה טידמת'-נאפפורד-אלזברידג'

הרכבת הקלה טידמ(ו)ת'-נאפפורד-אלזברידג' (באנגלית: Tidmouth, Knapford and Elsbridge Light Railway; ראשי תיבות: TK&E) הייתה אחת משלוש מסילות הרכבת המקוריות ברוחב תקני בסודור. תוואי המסילה שלה מהווה כיום את השלוחה של תומס מנמל נאפפורד לאלזברידג' ואת קטע הקו הראשי שבין טידמת' ונאפפורד.

היסטוריה[]

"סדרת הרכבות"[]

מסילת הברזל הראשונה באזור המערבי של סודור הופעלה במקור באמצעות סוסים. ראשיתה הייתה כשחברת הכרייה לאולפסטד החלה להתעניין במחצבים במפלס הגבוה דרומית-מזרחית לטורירק, אבל בשל אדמת ביצות מקיפה לא ניתן היה לחלצם או להובילם ביבשה וקטע נהר האֶלְס בין אלזברידג' ונאפפורד היה מסוכן. על מנת להתגבר על המכשול פנתה חברת הכרייה בשנת 1893 לחברת א.ו. דרי ושות', חברה שהיה בידה הניסיון הנדרש מעבודות ההנדסה שלה בהתגברות על בעיות ניקוז באזור איסט אנגליה. א.ו. דרי ושות' בנתה סוללות על פני המישורים צפונית ודרומית לנהר והתקינה שערי מים. עם תוספת סוללה לאורך הצד הדרום-מזרחי של נהר האֶלְס התאפשר למים לזרום לתוך בריכה לאורך הצד הנגדי שנותרה ללא פיתוח. משם נוקזו המים מדי יום בזמן גאות נמוכה. הקו עצמו התחיל מהמזח באלזברידג' והתפתל מזרחה למכרות בטורירק ומשם, על האדמה היציבה ביותר, התפתלו על ראשי הסוללות בעקומה רחבה כדי לעקוף את אדמת הביצות שנותרה ולהגיע לנמל בנאפפורד. הקו נפתח בשנת 1885 בתור רכבת אלזברידג'-נאפפורד.

עם זאת גרם הנמל לאכזבה מאחר שנדרשו בו חפירות על בסיס קבוע, ובשנת 1905 נהיו העלויות אוסרניות. בהמלצת א.ו. דרי נטשה חברת הכרייה את הנמל לטובת הרחבת הקו סביב קו החוף לטידמת'. נטען כי סוסים לא התאימו להובלה הארוכה יותר של המחצבים (בעיקר עופרת), ומר טופְּהם הַאט - מהנדס צעיר בחברה - הופקד על בניית קטרים קלים להחלפת הסוסים. הוא בנה בטידמת' ארבעה קטרים בעלי דוודים אנכיים שקיבלו עד מהרה את הכינוי "קנקני הקפה". הכל הלך כשורה עד סתיו 1908, אז נהרס הקטע החופי של המסילה בשל סערה כבדה. ההפרעה שנוצרה למסלול הרכבת הקלה הביא לאבטלה. בעזרת קשרים אישיים וכלכליים לפעולות חברת הכרייה עזרה א.ו. דרי לדאוג להלוואה מהאוצר להחזרת הכורים לעבודה באמצעות כריית מנהרה ישירות לטידמת'. פעולה זו בוצעה בפיקוחו של טופְּהם הַאט והרכבת הראשונה נסעה דרכה ביולי 1910. המסלול הביא לשינוי שם החברה לרכבת הקלה טידמת'-נאפפורד-אלזברידג'.

בשנת 1912 התמזגה המסילה עם רכבת ולזוורת'-סאדרי להקמת רכבת טידמת'-ולזוורת'-סאדרי (כאשר מר טופְּהם הַאט נשאר בתפקידו). כעבור שנתיים חברה הרכבת לרכבת סודור-היבשת ליצירת הרכבת הצפון-מערבית ומנהרה שנייה נכרתה להשלמת הקו הראשי עד 1916. בעקבות כך הוגבלה תנועתם של קטרי "קנקן הקפה" מרציף המזח בנאפפורד עד לאלזברידג'. הודות לאינטרסים במחצבת אנופה הורחבה שלוחת אלזברידג' עד לפרקוואר בין 1924 ו-1925. לאחר תקופת ניסיון בוולזוורת' נבחר תומס לקבל את הפיקוד על השלוחה המוארכת. עם זאת נשארו "קנקני הקפה" ברכבת למשך מספר שנים כקטרים רזרביים.

כשתחנת נאפפורד הועברה לצידו הצפוני של נהר האֶלְס בין 1955 ו-1956 במסגרת מגמה לשיפור הנמלים נפגשו הקווים המקוריים עם המסלול החדש במפגש טורירק. קטע מקורי זה הצטמצם כיום בעיקר לפעולות משא ומכוּנה לרוב "קו הנמל".

הרכבת הקלה טידמת'-נאפפורד-אלזברידג'

תוכן עניינים

היסטוריה[]

"סדרת הרכבות"[]

ציוד נייד[]

קטרים[]

בלעדיים לסדרת הטלוויזיה[]