וילברט אודרי

ערך זה עוסק באדם האמיתי. ייתכן שהתכוונתם לבן דמותו הבדיוני.

"תומס הוא הילד הנצחי! תומס מקבל איסור; מטבע הדברים, כמו כל הילדים כשנאמר להם לא לעשות משהו, הם רוצים להבין למה והם דווקא עושים אותו, וכך הם מגלים."

— וילברט אודרי על הפופולריות של תומס (תרגום חופשי)

וילברט אודרי
Wilbert Awdry

מידע ביוגרפי

לידה

15 ביוני 1911
אמפפילד, המפשייר, אנגליה

פטירה

21 במרץ 1997
רודבורו, סטראוד, גלוסטרשייר, אנגליה

לאום

בריטי

עיסוק

כומר אנגליקני
חובב רכבות
סוֹפֵר ילדים

שנות הפעילות

1933 - 1997
1945 - 1972 ("סדרת הרכבות")

הורים

ויר אודרי
לוסי בֶּרי

קרובים

ג'ורג' אודרי (אח)
הילדרד אודרי (אחות למחצה)
ברידג'ט אודרי (אחות למחצה)
קרול אודרי (אח למחצה)

בן/בת זוג

מרגרט אודרי (נישאה ב-1938; נפטרה ב-1989)

ילדים

כריסטופר אודרי
הילרי פורטנם
ורוניקה צ'יימברס

וילברט ויר אודרי (באנגלית: Wilbert Vere Awdry; ‏15 ביוני 1911 - 21 במרץ 1997) היה כומר אנגליקני, חובב רכבות וסוֹפֵר ילדים. אודרי התפרסם בעיקר בשל יצירת "סדרת הרכבות" ודמויותיה, וכתב את עשרים וששת הספרים הראשונים בסדרה בין השנים 1945 ו-1972. סדרת ספריו וסיפורים מקוריים רבים שכתב שימשו ליצירת סדרת הטלוויזיה "תומס הקטר וחברים" שיצרה בריט אולקרופט.

ביוגרפיה

וילברט ויר אודרי נולד ברומזי שבהמפשייר ב-15 ביוני 1911. אביו היה ויר אודרי ואמו הייתה לוסי לבית בֶּרי. בין השנים 1933 ו-1936 לימד בבית הספר סנט ג'ורג' בירושלים. באותה שנה הפך לכומר אנגליקני ובשנת 1938 נישא למרגרט וייל, עמיתה להוראה מתקופתו בירושלים. בשנת 1940 החל לפעול בכנסיית סנט ניקולס שבקינגס נורטון, ברמינגהאם, בה התגורר עד שנת 1946. בהמשך עבר לקיימברידג'שייר וכיהן ככומר של כנסיות הכפרים אלזוורת' ונאפוול (1946 - 1953) וכוויקאר אמנת' (1953 - 1965). בשנת 1965 פרש מתפקידיו ועבר לעיר סטראוד שבגלוסטרשייר.

הדמויות שהעניקו לאודרי את פרסומו והסיפורים הראשונים בכיכובן נוצרו בשנת 1942 על מנת לבדר את בנו כריסטופר שחלה בחצבת בְּגיל 2.5. הכומר אודרי לא תכנן לעשות דבר עם הסיפורים; לאשתו מרגרט, לעומת זאת, היו רעיונות אחרים. לאחר סוף מלחמת העולם השנייה יצאו הסיפורים לאור תחת הכותר "שלושת קטרי הרכבת". לאחר יציאת הספר לאור רצה כריסטופר צעצוע של גורדון, אבל לא ניתן היה להכינו. במקום זאת הכין אודרי צעצוע של קטר מכלים מחפצים שונים, צבע אותו כחול ונתן אותו לכריסטופר כמתנת חג המולד. כריסטופר נתן לַקטר את השם "תומס". אחר כך ביקש כריסטופר סיפורים על תומס, וסיפורים אלה יצאו לאור תחת הכותר "תומס הקטר", ספרו השני והמפורסם ביותר של אודרי.

לאחר הספר "תומס הקטר" סיים אודרי לכתוב ספרים חדשים, אבל המשיך לאור הביקוש הגבוה. כשאודרי סיים את הכתיבה בשנת 1972 הגיעה "סדרת הרכבות" לעשרים ושישה כותרים. לימים הוסיף בנו כריסטופר לַסדרה שישה עשר ספרים נוספים, לרבות שני הספרים האחרונים שיצאו לאור לאחר מות אביו.

בנוסף לספרי "סדרת הרכבות" כתב אודרי ספרים אחרים, הן בִּתחום הסיפורת והן ספרי עיון, כגון הספר "בלינדה החיפושית" על מכונית אדומה וספר ההורות "ילדנו מתחיל להתפלל". כמו כן עָבַד עם פי.ג'יי. לונג על ספר עיון אודות רכבת ברמינגהאם-גלוסטר.

התלהבותו של אודרי סביב רכבות המשיכה מעבר ליצירותיו שיצאו לאור בכתב. הוא היה מעורב בעבודות שימור של מסילות רכבת ובנה מערכי דגמי רכבות אותם הציג בְּתערוכות ברחבי אנגליה. הכומר אודרי שימש כנשיא רכבת יער דין (Dean Forest Railway), ובשנת 1967 שונה שמו של קטר הקיטור "ג'י.בי. קילינג" מסוג "אוסטריטי" לכבודו.

בשנת 1957 הקליט וילברט את שני הסיפורים הראשונים מהספר "שלושת קטרי הרכבת" להפצת שמע על תקליט. הוא נכח בנסיעת ארבעים שנה לפליינג סקוטסמן והתראיין לַכתבה בַּנושא בְּרשת BBC בשנת 1968. לימים התראיין ל-TV-AM לצד רינגו סטאר בְּשידור הבכורה של סדרת הטלוויזיה. כעבור שנתיים נכתב אודותיו פרופיל בְּתוכנית רדיו ב-BBC Radio 4 על ידי בראיין סיבלי, שבהמשך כתב את הביוגרפיה עליו.

בשנת 1988 הוצג לַציבור דגם פרקוואר השני של אודרי בַּפעם האחרונה, והוא פורסם בְּרשת ITN News. אודרי הופיע שוב בְּרשת TV-AM לרגל 40 שנה ל"תומס" בשנת 1990. בְּמשך תקופה זו התמודד עם מספר מצבים קשים כגון בעיות בריאותיות, דיכאון ומותם של אשתו, של אחיו ושל חברו הקרוב טדי בוסטון. כעבור חמש שנים התראיין על ידי ניקולס ג'ונס לַסרט התיעודי "האיש מאחורי תומס הקטר", ששודר לראשונה ב-25 בפברואר 1995 ושודר בְּשידור חוזר ב-15 באפריל 1997 זמן מה לאחר מותו.

אודרי זכה להוקרה כשקיבל תואר "קצין מסדר האימפריה הבריטית" בשנת 1996, אך בתקופה זו החלה בריאותו להידרדר והוא לא יכול היה להגיע ללונדון. הוא נפטר בסטראוד שבגלוסטרשייר ב-21 במרץ 1997 בְּגיל 85. לפני מותו שימש כיועץ הטכני של בריט אולקרופט. בתו ורוניקה צ'יימברס מתגוררת כיום בביתו.

"איש הדת הרזה"

ערך מורחב: איש הדת הרזה

וילברט אודרי הופיע בתפקיד עצמו בספרי "סדרת הרכבות" תחת הכינוי "איש הדת הרזה" (The Thin Clergyman). הוא הופיע לראשונה בְּהופעת קמע בַּספר "קטרים בעייתיים" ודיבר לראשונה בַּסיפור "עין תחת עין", מהספר "קטרי המסילה הקטנה". בנוסף הופיע בַּספר "דיוק הקטר האבוד" כאחד האנשים שחיפשו את דיוק, לצד איש הדת השמן (טדי בוסטון) והמפקח הקטן. ב"תומס וחבריו", הספר האחרון בַּסדרה, ציינה הרכבת הצפון-מערבית מאה שנה להולדתו.

איש הדת הרזה הופיע לראשונה ב"תומס הקטר וחברים" בַּספיישל "אגדת האוצר האבוד (של סודור)", בו כיכב בְּהופעת קמע מיוחדת במלאת 70 שנה לספרים. מאז הופיע בְּמספר ספיישלים ופרקים ודיבר לראשונה בַּפרק "עין תחת עין" מהעונה העשרים, בו מילא את תפקידו מהסיפור המקורי. בשתי הגרסאות האנגליות מדבב אותו רוב ראקסטרו (בעברית: ניר רון).

טריוויה

נכדיו של אודרי כינו אותו בְּחיבה "Granpuff" ("סבא" + "נשיפה") מאחר שהעשן מהמקטורת שלו נראָה דומה לעשן של קטר קיטור. הכינוי שימש ב"סדרת הרכבות" בַּספר "דיוק הקטר האבוד" והפך לְכינוי החיבה של דיוק.
שמו של וילברט הוא הֶלְחֵם-בסיסים של שמות שני אחיו של אביו, ויליאם והרברט אודרי.
החברה הבדיונית "א.ו. דרי ושות'" והקטר וילברט נקראו על שמו.