תומספדיה
Advertisement
תומספדיה

רכבת סקארלווי/סקרלוֹאִי (באנגלית: Skarloey Railway, ראשי תיבות: SR; מכוּנה הרכבת הקטנה, The Little Railway) היא מסילת רכבת צרה ברוחב 2 רגל ו-3 אינץ' המתחילה בתחנת קרובנס גייט של הרכבת הצפון-מערבית ומסתיימת בסקארלווי. מעבר לסקארלווי ממשיך הקו למחצבת צפחה לשעבר, המשמשת כיום כמצבור תחמושת.

הרכבת שייכת לסר הנדל לויד בראון, שהוא גם יושב ראשה, ומנוהלת על ידי מר רוג'ר סם, בנו של המפקח הקודם, מר פיטר סם. בסדרת הטלוויזיה, המנהל הנוכחי הוא מר פרסיבל.

היסטוריה[]

בשנת 1863 התבקש ג'יימס ספונר לקבוע מסילה צרה בהרי האי סודור. הכוונה בהתחלה הייתה שהקו ישמש למטרות כרייה ומשא בלבד. אלא שעד מהרה הוחלט להקים שירותי נוסעים במטרה להנגיש מקומות רבים באזור לתיירים. החברה הזמינה שני קטרי קיטור מחברת "פלצ'ר, ג'נינגס ושות'", וקרונות נוסעים הוזמנו מחברת "בראון, מרשל ושות'".

כשכריית הנחושת מהמכרות החלה להצטמצם יותר ויותר ירדו מניות החברה במידה ניכרת. בנוסף חלה ירידה בצריכת שירותי החברה בקרב תיירים. אלא שבקרבת מקום הוקמה מחצבה חדשה שהצריכה מסילות ברזל להובלת המחצבים. לאחר מלחמת העולם השנייה הגיעו קשיים ניכרים. המחצבות החלו להניב פחות ופחות הכנסות. עם זאת נרשמה עלייה חדה בכמויות הנוסעים מאז ש"ספר סר הראלד" התגלה מחדש בין מסמכי טירת אולפסטד. הרכבת יכלה להרשות לעצמה לרכוש שני קטרים חדשים. הם נרכשו מרכבת צרה אחרת בשם רכבת סודור התיכון תמורת סכום כולל של 50 פאונד.

במלאת מאה שנה לחנוכת הרכבת בשנת 1965 נפתח קו מעגלי לאורך אגם סקארלווי.

הקו ותפעולו[]

בספרי "סדרת הרכבות" מתחילה רכבת סקארלווי בקרובנס גייט. היא עוברת מתחת לגשר כביש בסמוך לביתו של המפקח הרזה. כשלושים קשר מעבר לגשר עולה הקו במדרון תלול לפני שהוא מתאזן במייל האחרון עד לקרוס-ני-קרן. זהו קטע המסילה שבו דאנקן ירד מהפסים. לפני קרוס-ני-קרן מגיע הקו למפגש כביש-מסילה הממוקם בסמוך לקוטג' של מר יו (כמתואר באיור האחרון של הסיפור "סוף סוף בבית"). מעברה הצפוני של התחנה חוצה הקו את הכביש במפגש כביש-מסילה (המאויר בטעות בתור גשר כביש נוסף) הכביש והמסילה עוברים זה ליד זה למשך שני מייל (שם אירעה התקרית בין סר הנדל וג'ורג') עד שהכביש והמסילה פונים מערבה לאורך הנהר. כשהכביש והמסילה מתפצלים יורד הכביש במדרון תלול ופונה מערבה (סר הנדל נראה שם בסיפור "סוף סוף בבית"), שם חוצה הכביש את הנהר על גבי גשר מגובנן. המסילה נשארת באותו גובה ועוברת על גבי גשר קורות (עליו עובר סקארלווי בסיפור "סוף סוף בבית"). אחר כך נראים שני מייל של אדמת ביצה מבודדת. היה זה כאן שמנגנון השסתומים של רנייאס נתקע. לאחר מייל וחצי מגיע הקו לכפר הקטן גלנוק.

מעבר לגלנוק פונה הקו צפונה בשנית דרך מרעה ואדמות חקלאיות, ועובר על יד חוות וקוטג'ים. מכל בית מתחיל שביל מסומן היטב המוביל לגרם מדרגות או לשער בתוך גדר השיחים שליד הקו (סקארלווי עובר שם בסיפור "הזקן הנאמן"). שבילים אלה מהווים תחנות עצירה לפי בקשה בעבור רכבות נוסעים מסוימות באופן מסורתי אך בלתי-רשמי, ונעשה בהם שימוש טוב בימי שוק (סקארלווי נראה שם בסיפור "סקארלווי זוכר"). בקטע מסילה זה נהדף מר מק מן המדרך של סקארלווי ונפל לתוך שיח בשנת 1865. בעלייה קלה חוצה הקו את הנהר בשנית על גבי גשר קורות נוסף, ונכנס לתוך מנהרה. צפונית למנהרה עובר הקו לאורך שונית סלעים, שם הוא פגיע בפני הצפות לאחר גשם כבד. כאן מצאו הנהג והמסיק של פיטר סם צינור ניקוז לאורך הקו, בו השתמשו בתור ארובה זמנית עבורו. הקו עובר על גבי הוויאדוקט לפני הגיעו לתחנת רנייאס.

מעבר לרנייאס מגיע הקו למפגש לייקסייד (המכונה גם "מפגש המחצבה"), שם נפתח הקו המעגלי. הקו המעגלי מקיף את האגם ועובר מעליו לאורך שונית החצובה במורד הגבעה בין העצים. קיימת תחנה אחת, לייקסייד, המשמשת כאזור פיקניק. המסילה מסתיימת בתחנת המסוף של סקארלווי. מעבר לשם יש קו לניתוק רכבות, מסילות צדדיות ומחסני קטרים וקרונות.

בעוברו ליד שער רעוע (בסיפור "סר הנדל") מגיע הקו למחצבת הצפחה לשעבר.

התנועה העיקרית בקו מורכבת מנוסעים זרים ומקומיים ומהובלת צפחה.

בסדרת הטלוויזיה מורחבות התשתיות באופן מהותי. היא מתחילה בקרובנס גייט בסמוך למוסך הקיטור סודור ותואמת את התוואי המופיע ב"סדרת הרכבות" עד להגיעה אל הקו המעגלי המקיף את האגם. אחר כך, מערבית לסקארלווי מתחילה שלוחה המובילה למחצבת ההרים הכחולים, שבהמשך מצטלבת עם שלוחת פיל גוֹדְרֶד דרומית לכפר קירק מאצ'אן. לאחר חציית הקו מסתיימת המסילה בכפר אולפסטד, שם היא מתחברת אל הרכבת הפרטית בטירת אולפסטד ולשלוחת אולפסטד. קיימת גם שלוחה המתפצלת מהקו הראשי בין גלנוק ורנייאס ומגיעה לוויקרסטאון. השלוחה של סְטֶפּני עוברת אף היא לידה.

הופעות[]

רכבת סקארלווי הופיעה ב"סדרת הרכבות" בספרים "ארבעה קטרים קטנים", "הקטר הקטן והישן", "הקטר הישן והאבירי", "קטרים מאוד ישנים", "קטרים קטנים ונהדרים" ו"הקטר הקטן והחדש", וכן גם באופן משני בספרים "קטרי ההר" ו"דיוק הקטר האבוד".

רכבת סקארלווי הייתה בין המעטות שהופיעו גם בסדרת הטלוויזיה. היא הוצגה לראשונה בעונה הרביעית והופיעה בכל העונות שאחריה, מלבד השמינית, השלוש עשרה, הארבע עשרה והחמש עשרה. הרכבת הוחזרה בהנפשה ממוחשבת בעונה השש עשרה אך נעדרה שוב בעונה התשע עשרה, אם כי המחסן הופיע בפרק "אין כמו הבית בשלג". רכבת סקארלווי הוחזרה בעונה העשרים, אבל אף פרק לא הוקדש לקטרי המסילה הצרה.

טריוויה[]

  • רכבת סקארלווי שאבה השראה והתבססה על רכבת טאליל'ין שבוויילס, בה התנדב וילברט אודרי ככרטיסן בשנות החמישים. השראה נוספת נלקחה מרכבות פסטיניוג, קוריס, ההיילנדס הוולשיים וקרואסור. בנוסף לחוויותיו האישיות ברכבת טאליל'ין שאב אודרי השראה לסיפוריו מהספר "Railway Adventure" מאת ליונל תומס קסוול רולט.
  • לכל קטר של רכבת סקארלווי שהופיע ב"סדרת הרכבות", פרט לדיוק, קיים קטר מקביל ברכבת טאליל'ין.
  • שלא כמו לרכבת טאליל'ין האמיתית, לרכבת סקארלווי יש קו מעגלי ליד תחנת המסוף וכן מנהרה.
  • הדגמים והמערך של הכומר עצמו לרכבת סקארלווי מוצגים במוזיאון רכבת טאליל'ין. מערך פרקוואר שלו מוצג בו כיום אף הוא.
  • מסילה נוספת נוספה לקו כשהרכבת הוחזרה לסדרה בהנפשה ממוחשבת.
  • בסדרת ההנפשה הממוחשבת מוצגת הרכבת כבעלת רוחב מסילה של מטר (3 רגל ו-3.37 אינץ') במקום 2 רגל ו-3 אינץ' הנאמן לאב הטיפוס. הדבר ככל הנראה נעשה כדי לאפשר לוויקטור להתאים למסילות של רכבת סקארלווי ולמנוע את הצורך בשינוי המסילות הצרות במוסך הקיטור.
  • באתר האינטרנט הרשמי של "תומס הקטר וחברים" רשומה הרכבת בטעות כשלוחה של הרכבת הצפון-מערבית.

קטרים[]

בלעדיים ל"סדרת הרכבות"[]

בלעדיים לסדרת הטלוויזיה[]

ציוד נייד[]

בלעדיים ל"סדרת הרכבות"[]

כלי רכב שאינם מסילתיים[]

שונות[]

רכבת סקארלווי
סקארלווירנייאססר הנדלפיטר סםראסטידאנקןאייבו יודיוקפְרֶדמסגרת המיטה המעופפת של אייבו
ברטרםמייטי מקפרדילוקפרוטאוס
Advertisement