FANDOM


IsraeliEngine

ערך זה עוסק בְּמוצר/ים שלא תורגמו לעברית (לפחות לא לעת עתה), או שגרסה עברית (רשמית) קיימת אבל טרם נמצאה. אי לכך, המידע להלן עשוי שלא לשקף את הגרסה הרשמית, בְּמידה שקיימת.



קטרים מאוד ישנים (באנגלית: Very Old Engines) הוא הספר העשרים ב"סדרת הרכבות".

הקדמה

חברים יקרים,
לפני מאה שנים, כשהגיעו סקארלווי ורנייאס למסילה שלהם בפעם הראשונה, הם היו צעירים וטיפשיים. סקארלווי היה זועף וקופצני. הוא ורנייאס התקוטטו.... אך הם קיבלו שכל ישר, והבעלים חגג להם זה עתה יום הולדת מאה נהדר.

גם טאליל'ין ודולגוך שבטיווין הם בני מאה. מה דעתכם לנסוע לאחל להם "הרבה חזרות שמחות"?
המחבר (תרגום חופשי).

סיפורים

רתחן

ננסי מצחצחת את סקארלווי, אך סקארלווי קורא לה "מקפידנית בקטנות". ננסי משיבה בכך שהיא קוראת לו "רתחן". סקארלווי זוכר שפעם הוא באמת היה רתחן, ומספר לננסי את הסיפור...

סקארלווי נבנה בשנת 1864 ונשלח לסודור באונייה בשנה שאחרי. לאחר שהורד לקרון שטוח בעזרת מנופי האונייה, הוא נלקח לקרובנס גייט על ידי קטר מכוער אבל אדיב בשם ניל. האנשים שם לא היו רגילים לקטרים, והיה חשוך כשהוא היה כבר על הפסים. בבוקר למחרת, התבקש סקארלווי לקחת כמה קרונות צפחות, אך הוא רצה לסחוב קרונות נוסעים. המנהל, מר מק, הגיע עם כמה פועלים, והם ניסו לגרום לו לתפקד, אך הוא סירב לעשות דבר כלשהו, יום אחרי יום. לבסוף, הם התעייפו וכיסו אותו ביריעת ברזנט.

ננסי אומרת שהדבר הגיע לסקארלווי, אבל קהל שהגיע להקשיב מבקש ממנו להמשיך.

סוס פרא בועט

לבסוף, מר מק הגיע וסקארלווי ביקש סליחה. מר מק סיפר לו שמר בובי, מהנדס שעזר לבנות את סקארלווי, הגיע, וסקארלווי עָבַד קשה כדי לסיים את הקו לפני שהגיע המפקח.

כשרנייאס הגיע לראשונה, הוא היה קטר הגון, בניגוד לסקארלווי, שהיה קופצני ונרגש. כשסקארלווי התבקש למשוך את רכבת המנהלים, אמר לו רנייאס להיזהר, אך סקארלווי לעג לו והשיג את קרוניות הנוסעים. קרוניות הנוסעים מעולם לא פגשו אותו, והמנהיגה שלהן, אגנס, לא נותנת בו אימון. כשסקארלווי התחיל לקפוץ, מר מק, שנסע על גבי סקארלווי, סגר את המווסת מהר מדי והקרוניות התנגשו זו בזו. הן התנגשו בו בחזרה, ומר מק נדחף לתוך שיח. הוא נסע בתוך ביאטריס לשארית המסע.

המנהלים כעסו, וביקשו מִרנייאס למשוך את רכבת המפקח במקום. המפקח היה מרוצה, אבל ביקש מהמנהלים להוסיף לסקארלווי זוג גלגלים נוסף.

מקל-תקוע-בבוץ

רנייאס מתחיל לספר את שארית הסיפור. כשסקארלווי חזר עם זוג גלגלים נוסף ועם תא נהג, אגנס, רות, לוסי, ג'מיימה וביאטריס התרשמו וסקארלווי נהיה יהיר. כשהוא אמר לרנייאס שהוא הזדקק לתא נהג, רנייאס לא הסכים. סקארלווי קרא לו "מקל-תקוע-בבוץ" (גם: שמרן), והוויכוח המשיך עד שהשניים הסתכסכו. ואז, בוקר אחד, לקח סקארלווי את הפועלים למחצבה בגשם. כשרנייאס התחמם, הגיע הכרטיסן וסיפר להם שסקארלווי נתקע במפולת מעבר למנהרה. תחילה, סירב רנייאס לעזור, אבל יצא לדרך כשהזכירו לו את הפועלים ואת אנשי הצוות (של סקארלווי). לאחר מכן, סקארלווי התנצל, והם פרצו בצחוק כשהם הבינו כי סקארלווי היה המקל-התקוע-בבוץ אחרי הכל.

דאק ודוכסים

דאק מספר לפיטר סם שאין דוכסים, כיוון שכולם נגרטו. פיטר סם, שזכר כי המפקח הרזה אמר שהדוכס מסודור עמד להגיע לרגל יום הולדתם המאה של סקארלווי ורנייאס, מזועזע, וכשהוא מספר לאחרים, הם מתווכחים מי צודק (ייתכן כי פיטר סם חשב על דיוק ממסילת מִיד סודור, אך תגובתו של סר הנדל לא ידועה). אבל ביום למחרת, הקטרים שמחים כשהם מתעוררים, כיוון שזהו יום הולדתם של סקארלווי ורנייאס. מאוחר יותר, לוקח פיטר סם את רכבת הטלוויזיה ומצלם את רנייאס. לאחר שסקארלווי מגיע ולוקח את הדוכס מסביב לקו המעגלי החדש שמסביב לאגם, נושא הדוכס נאום שבמהלכו מפריע פיטר סם ושואל אותו אם הוא אמיתי. הדוכס אומר לו שכן, ורנייאס נושא נאום בו הוא מבקש מכולם לבקר את האחים התאומים שלו ושל סקארלווי, דולגוך וטאליל'ין בהתאם.

דמויות

טריוויה

  • שלושת הסיפורים הראשונים שאבו השראה מאירועים שבאמת אירעו במסילת טאליל'ין.
  • מר בובי היה למעשה מהנדס אמיתי שעָבַד בחברת "פלצ'ר, ג'נינגס ושות'".
  • הכומר הכיר בעזרה שניתנה על ידי חברי העמותה לשימור מסילת טאליל'ין במהלך ההכנה לספר זה.
  • הספר יצא לאור ב-1965, אבל כמה גרסאות כגון מהדורת 1981 מצהירות בטעות כי הוא יצא לאור ב-1961. באופן מוזר, טעות זו משותפת לעותקים מוקדמים של "קטרי השלוחה", הבלבול בין אותן שתי השנים.

שגיאות

  • עטיפתה הקדמית של מהדורה מוקדמת מתארת את הצללית של סקארלווי בלי תא נהג ועם סידור גלגלים של 0-4-2, אך הוא קיבל את גלגליו האחוריים יחד עם תא הנהג שלו.

גלריה

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.