קרונק

קרונק
Cronk

2
1

סקירה

מיקום

קרונק, האי סודור

שנת פתיחה

1915/6

תפעול

מדריך תחנות
→ הקודמת	הבאה ←
מרון	קילדיין

קרונק-ני-בראיד (בסודרית: Cronk-ny-Braaid, מילולית: "הגבעה שבעמק"; מוכרת יותר בשם קרונק, Cronk) היא עיירה מבוצרת הנמצאת בסביבות חצי הדרך בקו הראשי של הרכבת הצפון-מערבית.

היסטוריה[]

העיירה והטירה נבנו על אדמה סלעית מוגבהת בעלת צורה משונה שחלשה על הכניסה לעמק, והובילה למרכז האי. שמה המלא של העיירה נובע מעובדה זו, אבל אבד עליו הכלח.

בשל מקומה האסטרטגי נהפכה קרונק לעיירה מבוצרת בהקדם, אבל הטירה חדשה יחסית. הטירה התפתחה ממגדל ביצור קלטי או מקלט פליטים שנבנה שנים קודם לכן. הוא נבנה בשנת 1104 על ידי זיגמונד, המלך הראשון של סודור העצמאי. זיגמונד הרס את מגדל הביצור והחליף אותו בטירת תל וחומה בסגנון נורמני, אותה הפך לבירתו. במהלך השלטון הייתה קרונק חלק מ"המשולש" שנכבש לרוב על ידי הגורם הפולש.

במהלך המרד הגדול הצליחה קרונק לעמוד בפני כוחותיו של אוליבר קרומוול (Oliver Cromwell) למשך ארבעה חודשים, לאחר שהובטחה לה עזרה מהאירים דרך הארוויק ופיל גוֹדְרֶד; אך ההקלה מעולם לא הגיעה, ולכן נכנע חיל המצב בתנאים מכבדים והטירה הופצצה. כיום מטופלות חורבות הטירה בידי קרן האי סודור (Sodor Island Trust).

העיירה סואנת אבל אין בה ארגון תעסוקה גדול. במקום זאת קיימת כמות גדולה של חברות קטנות העוסקות כולן בתעשיית החשמל או בייצור כלי נגינה בצורה כזו או אחרת. קרונק היא עיירה מרתקת ומהווה נקודת מרכז אידאלית לעריכת טיולים באי. קיימים בה מספר בתי מלון איכותיים, וביניהם "דה קראון אוף סודור" (The Crown of Sodor, "הכתר של סודור") שברחוב זיגמונד, הנחשב כטוב מכולם.

בתחילת שנות החמישים של המאה ה-19 העלתה רכבת סודור והיבשת את ההצעה לבנות שלוחה מקרונק לפיל גוֹדְרֶד במטרה להשיג תמיכה ממשקיעים מקומיים, אך לבסוף לא הגיעה לאף אחת משתי העיירות. ניסיון נוסף לבניית קו רכבת לקרונק שאף הוא כשל היה רכבת קרונק-הארוויק, אבל כספי המיזם אזלו במהירות והקו לא הגיע מעבר לקרגוויר. לבסוף חיברה הרכבת את קרונק לשאר אזורי סודור לאחר בניית הרכבת הצפון-מערבית בין השנים 1915 ו-1916. מאז כמעט נהפך הכפר הסמוך קילדיין לפרבר של קרונק. מר קווין וולי (Mr. Kevin Volley) היה מנהל תחנת הרכבת קרונק בין 1960 ו-1968.

בדיוק מערבית נמצא ויאדוקט מפואר היכן שכיפתו של גורדון יצאה ממקומה והתעופפה ברוח בשנת 1957. במרחק מיילים ספורים צפונית נמצאים בית ספר ציבורי מוסכם וחורבותיו של מנזר קרונק, שאת שניהם משמשת תחנת הרכבת אבִּי שבשלוחת פיל גוֹדְרֶד.

מפעל הלבנים, מחסן חומרי הבנייה ומחסן הדלק נמצאים באזור.