שלושת קטרי הרכבת

ערך זה עוסק בְּנושא/ים שלא תורגמו לעברית (לפחות לא לעת עתה), או שלא ידוע אם גרסה עברית (רשמית) קיימת. אי לכך, המידע להלן עשוי שלא לשקף את הגרסה הרשמית, בְּמידה שקיימת.

"היה היה קטר קטן בשם אדוארד."

— המשפט הראשון שנכתב ב"סדרת הרכבות" (תרגום חופשי)

שלושת קטרי הרכבת
The Three Railway Engines

סקירה

מאת

וילברט אודרי

איורים

ויליאם מידלטון
(מהדורה מקורית)
קלרנס רג'ינלד דאלבי
(מהדורה מחודשת)

הוצאה

אדמונד וורד
קיי ו-וורד
הוצאת אגמונט

סדרה

"סדרת הרכבות"

שנת הוצאה

12 במאי 1945 עד היום

מדריך ספרים
הבא ←
"תומס הקטר"

שלושת קטרי הרכבת או שלושת הקטרים (באנגלית: The Three Railway Engines) הוא הספר הראשון ב"סדרת הרכבות".

סיפורים

היום של אדוארד

הקטרים הגדולים מתגרים באדוארד בטענה כי הוא לא יורשה לצאת מפני שהוא חלש מדי, אך כשהנהג רואה שהוא עצוב, הוא מציע להוציא אותו. אדוארד יוצא לאסוף קרונות נוסעים, ולאחר לחץ קל בהמתנה לכרטיסן, הם יוצאים לדרכם ואדוארד חווה יום מהנה.

אדוארד וגורדון

גורדון מתרברב על משיכת רכבת האקספרס, אבל כשאדוארד מבצע עיתוק חולף גורדון על פניו עם רכבת משא ארוכה. גורדון עוצר בכוונה במעלה גבעה, ואדוארד מגיע לעזרתו. בראש הגבעה נוסק גורדון קדימה במהירות ואדוארד נהיה קצר נשימה, אך הוא מרוצה מההבטחה לקבלת שכבת צבע חדשה.

הסיפור העצוב של הנרי

יום גשום אחד עוצר הנרי בתוך מנהרה ומסרב לנוע. אנשי הצוות שלו, הנוסעים, קטר אחר, ואף המנהל השמן מנסים לגרום לו לצאת, אך ללא הועיל. לבסוף, הם כולאים אותו מאחורי חומת לבנים וחופרים מנהרה חדשה.

אדוארד, גורדון והנרי

גורדון מושך את רכבת האקספרס, כשלפתע מתפרץ שסתום הביטחון שלו מחוץ למנהרת הנרי. אדוארד מנסה למשוך את הרכבת, אבל אינו יכול. המנהל השמן משחרר את הנרי מהמנהרה על מנת לאפשר לו ולאדוארד למשוך את הרכבת. מאוחר יותר עוזרים השניים לגורדון להגיע הביתה, והנרי מתוגמל בצביעה מחדש בכחול.

דמויות

אדוארד
הנרי
גורדון
המנהל השמן
הילדים הקטנים
הקטרים האדומים (לא מדברים; לא מוזכרים בשמותיהם)
98462 ו-87546 (לא מדברים; לא מוזכרים בשמותיהם)

טריוויה

שלושת הסיפורים הראשונים סופרו ונכתבו לראשונה בשנת 1942, אך מכיוון שהממלכה המאוחדת הייתה באמצע מלחמת העולם השנייה, לא ניתן היה להוציאם לאור עד לשנת 1945.
וילברט אודרי לא תכנן ששלושת הסיפורים הראשונים יתרחשו באותה המסילה, אבל חברת ההוצאה לאור שלו הפצירו בו לאחד את אדוארד, את גורדון ואת הנרי כדי ליצור סוף שמח.
באיור של מידלטון, הקטר האדום נמצא בין גורדון ו-87546. באיור של דאלבי עבר הקטר האדום למקומו של 87546.
ספר זה אוייר לראשונה על ידי ויליאם מידלטון, אך לימים אוייר מחדש על ידי ק. רג'ינלד דאלבי החל מהמהדורה השמינית באוקטובר 1949.
מהדורת "אגמונט" משנת 1998 הכילה הקדמה מאת כריסטופר אודרי.
איור מתוך "הסיפור העצוב של הנרי" יצא כבול הדואר המלכותי בשנת 2011 במסגרת ציון יום הולדתו המאה של הכומר אודרי.
הספר הופץ בפורמט דיגיטלי באייטונס ב-11 במאי 2012.
הדפסת 70 שנה יצאה ב-6 באפריל 2015.
באיור הרביעי של "היום של אדוארד" יש קרון נוסעים ללא מצמד קדמי. אודרי הסביר שאחד הקטרים הגדולים משך את הקרונות באלימות, ובכך נפל המצמד. כשאדוארד הגיע לאסוף את הקרונות, לא התקינו להם מצמד ו-וָו חדשים. הדבר לקח קצת זמן, ולכן הלך הכרטיסן הביתה ל"ארוחת העשר" שלו. הדבר גם מסביר מדוע אדוארד המתין לכרטיסן שלו.
הפרק "אדוארד וגורדון" מבוסס על אירועים אמיתיים של רכבות שעצרו במעלה מדרון ליקי ליד מקום מגוריה של משפחת אודרי בקינגס נורטון.
"הסיפור העצוב של הנרי" התבסס על אירוע אמיתי מהמאה ה-19 בו התקלקל קטר בתוך מנהרה בארצות הברית ונותר בתוכה.
בהתחלה ניסה תאגיד השידור הבריטי (BBC) להפיק עיבוד של "הסיפור העצוב של הנרי" לטלוויזיה בשנת 1953 באמצעות דגמי רכבות בקנה מידה 00, אך הדבר לא הלך כשורה. מצבו של אחד המסוטים במערך לא שונה בהתאם, ולכן ירד הנרי מהפסים. היות והיה זה שידור חי הופתעו הצופים (ביניהם העורך אֶריק מריוט) לראות יד גדולה שהרימה את הקטר והניחה אותו בחזרה על המסילה.

שגיאות

באיור הראשון של "היום של אדוארד", לגורדון, ל-98462 ול-87546 יש פסים צהובים במקום אדומים.
באיורים השני והשלישי של "היום של אדוארד" מופיע עמוד בין 87546 וגורדון.
באיור השלישי של "היום של אדוארד", קרון העזר של גורדון חסר.
באיור הרביעי של "היום של אדוארד" אוסף אדוארד שלושה קרונות, אך באיור הבא, יש לו חמישה.
למשך הספר, הנרי מאבד ומקבל גלגלים אחוריים. סידור הגלגלים התקני שלו הוא 4-6-0.
כשהנרי נכנס לתוך המנהרה יוצא אדוארד מתוך המנהרה השנייה. אולם, כשהנוסעים מנסים למשוך את הנרי החוצה, אדוארד עדיין נוסע 'באותו הכיוון שבו הוא בא קודם לכן'.
מתואר כי נחפרה מנהרה שנייה לאחר שהנרי נכלא, אבל בכל האיורים הקודמים נראו שתי מנהרות.
באיור האחרון צובע איש את חלקו העליון של קרון העזר של הנרי מגובה הקרקע. אנשים אחרים צובעים את הדוּד שלו, אך הם עומדים על צידו; משום מה, הם צובעים מסביב לפסיו האדומים במקום פשוט לצבוע עליהם.
באיור האחרון, בלמי הרתיעה של גורדון מעוגלים.
צינורות הקיטור של גורודן נעלמים ומופיעים מחדש באופן רציף.
באיור השני של "היום של אדוארד", הדוּד של גורדון קצר מדי.
באיור הראשון של "אדוארד, גורדון והנרי", בלמי הרתיעה של גורדון שחורים במקום לבנים.