תומס הקטר (1976)

אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תומס (פירושונים).

תומס הקטר (באנגלית: Thomas the Tank Engine) הייתה סדרת טלוויזיה מוזיקלית שתוכננה על ידי אנדרו לויד ובר בשנת 1973. פרק פיילוט הופק, אך הסדרה בוטלה בשנת 1977 לאור חוסר עניין מצד השוק האמריקאי.

הפקה[]

אף שהניסיון הראשון לעבד את סיפורי "סדרת הרכבות" לטלוויזיה בשנת 1953 הביא לתוצאות הפוכות, הדבר לא מנע ממפיקים אחרים לבצע ניסיונות משלהם.

בשנת 1973 פנה אנדרו לויד ובר, שקרא את "סדרת הרכבות" בילדותו, להוצאת קיי ו-וורד עם הצעה לסדרת טלוויזיה מוזיקלית על פי הספרים. באותה תקופה היה לויד ובר בגדר "כישרון עולה" והספיק להלחין שני מחזות זמר תנ"כיים ("יוסף וכתונת הפסים המשגעת" ו"ישו כוכב עליון"), כמו גם את פסקולי הסרטים "גאמשוּ" ו"תיק אודסה".

לויד ובר ערך מספר פגישות עם וילברט אודרי ועם סטנלי פיקארד, מנכ"ל הוצאת קיי ו-וורד. הסכמים לא סופיים נכתבו והוגשה דגימה לשיר הנושא מאת פיטר ריבס:

Come take a ride with the eight famous engines
Famous and Faithful and driven by steam
Each one is run by the branch line Controller
Each part of his scheme
The Fat Controller's team...

אלא שההוצאה לאור והמחבר הביעו חשש רב מכיוון שההסכם שהוצע היה מקנה לתאגיד של לויד ובר "שליטה כמעט מוחלטת - על הרעיון, על הדמויות, על כל אחד מעשרים וששת הספרים ואף על כל דבר אחר שטרם נכתב או יצא לאור". פרקליטיו של לויד ובר טענו כי שליטה שכזו הייתה נחוצה כדי "להבטיח את כספי ההשקעה מארצות הברית שהיו נדרשים להוצאות ההנפשה וההסרטה".

הפרויקט החל להיראות לא ודאי, אבל בנובמבר 1974 הודיע סטנלי פיקארד לאודרי כי הוא "שמר על קשר אישי עם לויד ובר ועדיין הייתה לו תקווה קלה שאולי יהיה פתרון". אודרי, לעומת זאת, נותר חששן: "מהרגע שהאמריקאים ישיגו אותה, כל הסדרה תהפוך המונית ותיהרס". לבסוף נחתם חוזה כמעט שנה לאחר מכן ואודרי קיבל מקדמה בסך £500.

אודרי הזמין פרק פיילוט מחברת גרָנָדָה TV. האנימטור בראיין קוסגרוב עבד על פרק הפיילוט עם גזרי נייר דו-ממדיים של הקטרים שנסעו על גבי רקע באופן דומה ל"קוטי הקטר" (Ivor the Engine). גזרי הנייר ותמונות הרקע התבססו על איורי "סדרת הרכבות", אם כי בסגנון ייחודי שנבחר על ידי קוסגרוב.

פרק הפיילוט הושלם בתחילת 1976 ולויד ובר השקיע מאמצים ניכרים במימוש הרעיון, אבל החליט לבטל זאת בשל חוסר עניין מצד השוק האמריקאי וההצלחה הבימתית הגדולה של המחזמר "אוויטה".

בשנת 1977 הקים לויד ובר את "קבוצת רילי יוזפול" (Really Useful Group), שנקראה כך בהשראת האמרה "קטרים רבי-תועלת" (Really Useful Engines). בשנת 1984 כתב את המחזמר "סטארלייט אקספרס", ששאב השראה מ"סדרת הרכבות" והיה לאחת המפורסמות ביצירותיו.

דמויות[]

דמויות אלה מוזכרות במילים שהוצעו לשיר הנושא וככל הנראה עמדו להופיע בהמשך הפרקים:

מקומות[]

כמו כן עמד להופיע גשר דומה לוויאדוקט המסילות התקנית והצרה שלימים הופיע בעונה הרביעית של סדרת הטלוויזיה של בריט אולקרופט.

זמינות[]

לא ידוע על מצבו של פרק הפיילוט המקורי והיכן הוא נמצא כיום, במידה שצילומיו עדיין קיימים. בתמונה היחידה שנמצאה מהסדרה נראֶה בראיין קוסגרוב בעבודה על ההנפשה לפרק הפיילוט.

טריוויה[]

היה זה הניסיון השני לעבד את ספרי "סדרת הרכבות" לטלוויזיה, אחרי הניסיון של ה-BBC משנת 1953.
הסיפור המקורי המדויק ששימש עבור פרק הפיילוט אינו ידוע; עם זאת, על פי התמונה שנמצאה הוא ככל הנראה עמד להתבסס על "תומס וגורדון", "הרכבת של תומס" או "תומס וקרונות המשא".
במהלך הפקת הסדרה שמע לויד ובר הקלטה של זמר הסול האמריקאי ארל ג'ורדן, שמסוגל היה לשיר בִּשלושה קולות בו זמנית באופן דומה לצופר קיטור, ונטען שהוא היה חלק מצוות המדבבים.
כשבריט אולקרופט סיפרה לווילברט אודרי על תוכניתה לסדרה הנוכחית בתחילת שנות השמונים ענה לה אודרי שמספר אנשים הגיעו עם אותו רעיון לפניה, אבל ניסיונותיהם נכשלו. הוא הזכיר פרק פיילוט זה ואת מעורבותו של לויד ובר כדוגמה וטען שלא שמע עליו מעבר לכך.

גלריה[]

מאחורי הקלעים[]

קישור חיצוני[]

עמוד "סדרת הטלוויזיה" באתר המעריצים "האי סודור" (באנגלית)